Vayedaber

Yevamoth

Daf 5b

משנה: הֲרֵי אֵילּוּ פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַייִבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְכוּלָּם אִם מֵתוּ אוֹ מֵיאֵנוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיילוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. וְאֵי אַתְּ יָכוֹל לוֹמַר בַּחֲמוֹתוֹ וּבְאֵם חֲמוֹתוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיילוֹנִיוֹת אוֹ שֶׁמֵּיאֵינוּ.

Traduction

Dans tous les cas précédemment énumérés (42)Dans chacun des quinze cas o le défunt a contracté mariage d'une façon licite., la dispense s'étend aux adjointes à l'infini, tant du lévirat que du déchaussement. Si une femme de l'une de ces 15 classes, ou meurt avant son mari, ou le refuse (43)Si une jeune fille, promise à quelqu'un par son père pendant sa minorité, a été mariée après la mort de celui-ci par sa mère ou ses frères, quoiqu'elle y ait consenti, le mariage est sans valeur: elle peut se séparer de son mari quand elle veut, en exposant les motifs de sa détermination devant le tribunal. C'est le mioun (refus) qui lui permet d'en épouser un autre. Cf. ci-après, (13, 1)., ou si elle a été répudiée par divorce, ou si le défunt mari a constate la stérilité (44)Littéralement: Si elle ressemble à un bouc (si les signes externes qui constituent la femme lui manquent). V. traité (Nida 5, 9). évidente, les adjointes deviennent libres (sont admises à bénéficier du lévirat). Toutefois, on ne saurait appliquer (aux classes 7 à 9, savoir) à une belle-mère, ou à la mère de sa belle-mère, ni à la mère de son beau-père, le motif de la stérilité, ou celui du refus pour cause de minorité (puisqu'il s'agit là de personnes majeures ayant eu des enfants).

Pnei Moshe non traduit

מתני' וכולן אם מתו. שמתה בתו קודם מיתת אחיו או שמיאנו בו ובגמ' מפרש לה היכי משכחת לה מיאון בבתו והרי הוא קיים ואין מיאון אלא ביתומה:

או שנמצאו איילונית. לאו דוקא נמצאו אלא אפי' הכיר בה כדמפרש בגמרא:

איילונית. לשון איל הזכר מן הצאן שאינה יולדת וסימני' מפורשים בבבלי פ' הערל פ':

שאין את יכול לומר כו'. שכבר ילדו מאחר קודם שנשאו לאחיו ולאו איילונית נינהו ומיאון נמי ליכא שהרי גדולות הן דבנים כסימנים הן ואין ממאנת אלא קטנה ואעפ''י דקטנה בשנים היא מ''מ כגדולה מיחשבא והכי מסיק בבבלי והך סיפא דמתני' ר''ע היא דאי לר' ישמעאל משכחת לה מיאון בחמותו בקידושי קטנות. וכדמפרשינן בגמרא. וכ''כ התו' במתני':

וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. נֶאֱמַר כָּאן אַחֲוָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ. מַה אַחִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּאַחִים מִן הָאַב הַכָּתוּב מְדַבֶּר. אַף אַחִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּאַחִים מִן הָאַב הַכָּתוּב מְדַבֶּר. 5b אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. נֶאֱמַר כָּאן יְשִׁיבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן יְשִׁיבָה. וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. מַה יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן יְשִׁיבָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ יְרוּשָּׁה. אַף יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן יְשִׁיבָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ יְרוּשָּׁה. רִבִּי אָבוּן בַּר בִּיסנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּברִין. יָֽשְׁבוּ. אֶת שֶׁיְּשִׁיבָתָן בְּבַיִת אֶחָד. יָֽצְאוּ אַחִים מִן הָאֵם שֶׁזֶּה הוֹלֵךְ לְבֵית אָבִיו וְזֶה הוֹלֵךְ לְבֵית אָבִיו.

Traduction

Quant à '' celle qui a été la femme de son frère du côté maternel '' (13e classe), on déduit la dispense de ce qu'ici (pour le lévirat) il est question de frères, et qu'ailleurs (Gn 42, 32), on dit: nous sommes douze frères tes serviteurs; or, comme dans ce dernier verset la Bible parle de frères tous du côté paternel, il en sera de même pour le lévirat. R. Yonathan établit la comparaison suivante: comme ici pour le lévirat on emploie le mot habiter, et l'on retrouve ce terme dans ce verset (Dt 17, 14): tu l'hériteras et tu y demeureras; or, comme cette dernière habitation est l'objet d'un héritage, de même il en sera pour l'habitation au sujet du lévirat, et il sera applicable au cas d'héritage seulement (au frère paternel qui hérite, non du côté de la mère). R. Aboun b. Bissna dit au nom de R. Yonathan de Bet-Gobrin que (sans recourir aux déductions provenant de la comparaison des termes) on déduit du mot '' habiteront '' (dit au sujet du lévirat) qu'il s'agit seulement de vrais frères habitant la même maison, non de frères utérins, dont chacun adopte la famille paternelle (et qui ne restent pas ensemble). ''

Pnei Moshe non traduit

ואשת אחיו מאמו נאמר כאן כו'. כלומר דלהכי אסורה עליו שהיתה מתחלה אשת אחיו מאמו ולא שייכא יבום לגבה דאין יבום אלא באחין מן האב כדילפינן מג''ש ואם אח''כ נשאה אחיו מאביו שהיתה נכרית אצלו ומת בלא בנים אסורה עליו עולמית דלגבי עריות כתיבא ערות אשת אחיך ודרשינן בין מן האב ובין מן האם:

ורבי יונתן דריש לה מג''ש דישיבה שיש עמו ירושה לאפוקי אחיו מן האם:

ונאמר להלן. בפרשת המלך:

יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה אָמַר. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. אַיילוֹנִית וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ הָיוּ בְפָרָשָׁה. מֶה חָמִית מֵימַר. אַיילוֹנִית צָרָתָהּ מוּתֶּרֶת וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ צָרָתָהּ אֲסוּרָה. אָמַר לֵיהּ. אַיילוֹנִית מִטַּעַם אַחֵר הוּצֵאתָה. אֲשֶׁר תֵּלֵד. יָֽצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. לא דַייֵךְ שֶׁאֵינָהּ מִתְייַבֶּמֶת אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְבַקֵּשׁ לֶאֱסוֹר צָרָתָהּ. אֲבָל אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ עֶרְוָה הִיא וְעֵרְוָה פוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. אַסִּי אָמַר. צָרַת אַיילוֹנִית אֲסוּרָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל אַסִּי. וְכוּלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵיאֵינוּ אוֹ נִתגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיילוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מַה דָמַר אַסִּי כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. כֹּל שֶׁאֵין אַתְּ מְייַבְּמֵנִי אֵין אַתְּ מְייַבֵּם צָרָתִי.

Traduction

Ensemble, '' dit le même verset (Dt 25, 5). Par ce terme, on exclut la femme d'un frère qui n'a pas été au monde en même temps que lui (né après le décès du premier). R. Aboun b. Hiya dit que R. Aba b. Mamal demanda: puisque la femme d'évidence stérile (39)Qui, par certains signes externes, est stérile de naissance. et celle d'un frère qui n'a pas été au monde en même temps que le premier sont clairement désignées comme dispensées de toute cérémonie du lévirat, comment se fait-il que l'adjointe de la première soit libre de se remarier, non celle de la seconde? Pour la femme évidemment stérile, fut-il répondu, il y a un autre motif d'exclusion que celui de la parenté d'alliance; par l'expression qu'elle enfantera, usitée pour le lévirat (Dt 25, 6), on sait qu'il faut exclure celle qui n'enfante pas, et non seulement elle ne peut pas prétendre épouser le beau-frère, mais encore elle ne saurait être non plus une cause d'interdit pour l'adjointe; tandis que, pour la femme d'un frère qui n'a pas été au monde en même temps que le défunt, il y aurait un degré interdit de relation (40)S'il n'y avait la restriction qu'il faut avoir '' vécu ensemble ''.; en vertu de quoi, la dispense est réversible sur l'adjointe. Assé dit: l'adjointe de la femme stérile (n'ayant pas, comme celle-ci, des motifs d'exclusion) est interdite après le décès du mari. -Mais la Mishna (§ 2) n'est-elle pas en opposition avec cet avis? N'est-il pas dit: '' Si une femme de l'une des 15 classes meurt avant son mari, ou le refuse lors de sa majorité, ou si elle a été répudiée par divorce, ou a été reconnue stérile, les adjointes sont admises à bénéficier du lévirat ''? -C'est que, dit R. Aboun b. Hiya. au nom de R. Aba b. Mamal, l'opinion exprimée par Assé est conforme à celle de R. Meir qui formule la règle suivante: chaque fois que le lévirat ne peut pas être appliqué à l'une des veuves, il n'est pas applicable non plus aux adjointes.

Pnei Moshe non traduit

יחדיו פרט כו'. כדלעיל בריש ההלכה. ונראה דלא ניחא להו להנהו אמוראי למילף מג''ש אחים אחים מבני יעקב דא''כ ל''ל יחדיו תיפוק ליה דדוקא שהיה בעולמו כמו בני יעקב. וכקושי' התוס' בדף י''ז ע''ש שתירצו בדוחק:

איילונית כו' היו בפרשה. שניהם ממעטינן מהאי פרש' כדלעיל:

מה חמית מימר. ומה ראית לומר באיילונית צרתה מותרת כדקתני במתני' וכולן שנמצאו כו':

ואשת אחיו כו' אסורה. דקס''ד איילונית נמי כערוה היא:

מטעם אחר הוצאתה. דגזירת הכתוב הוא מאשר תלד כו' ולא דייך למעט מהמקרא שאינה מתייבמת היא עצמה. אלא שאת מבקש לאסור צרתה בתמיה דהא לאו ערוה היא:

ערוה היא. דהתם מיעטה הכתוב מיבום כדדרשינן מיחדיו וא''כ עומדת עליו באיסור אשת אח כשאר עריות ופוטרת צרתה אבל איילונית לא אימעטי' מטעם ערוה אלא דלאו כאשתו היא ואפי' האיילונית בלאו הכי ערוה היא לו אפ''ה צרתה מותרת מטעמא דכמו שאינה בעולם היא כדלקמן בהלכה ב':

מתני' פליגא על אסי. דקתני באיילונית צרותיהן מותרות. ובבבלי מפרק לה דבשלא הכיר בה מיירי ומודי רב אסי דצרתה מותרת וציינתיו לעיל:

מה דמר אסי. מה שאמר רב אסי דצרת איילונית אסורה כר''מ הוא דס''ל נמי הכי דר''מ אמר זה הכלל כל שאין את מייבמני אין את מייבם צרתי:

וְכַלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁמּוּתָּר לָאָדָם לִישָּׂא אֶת אֵשֶׁת בֶּן אָחִיו.

Traduction

⁠— '' Son ancienne bru '' (quinzième classe) est comptée comme sujet de dispense. R. Yossé dit (41)Ci-après, (9, 4) ( 12a).: cet énoncé prouve qu'il est permis à l'homme d'épouser la femme de son neveu (du fils de son frère).

Pnei Moshe non traduit

וכלתו. זאת אומרת שמותר לאדם כו' וכן הוא לקמן פ' נושאין הלכה ד'. כלומר אעפ''י שיכול לבא לידי ביטול מצות יבום אם ימות ותפול לפני אחיו ותהיה אסורה משום כלתו. לא חיישינן לזה. ועיקרא דמילתא מוכחא מהתם דלא חיישינן לביטול מצית יבום ואפי' לכתחילה דקתני שם במשנה בני הזקינה חולצין או מייבמין כו' ועיין לקמן שם. דהכא אפשר לדחות דבדיעבד קאמר ולאשמועינן דפוטרת צרה:

Yevamoth

Daf 6a

הלכה: הֲרֵי אֵילּוּ פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַייִבּוּם כול'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְמֵאֵנֶת הִיא בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר צָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֵינָהּ מְמֵאֵנֶת בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר צָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. 6a רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים בְּבַעַל. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי לֹא בְנִישּׂוּאֵיךְ וְלֹא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהִיא עוֹקֶרֵת. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּאוֹמֶרֶת. אֵיפְשִׁי בְנִישּׂוּאִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי לֹא בְנִישּׂוּאֵיךְ וְלֹא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי בְנִישּׂוּאֵיךְ אֲבָל בְּנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ רוֹצָה אֲנִי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. וְכוּלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵיאֵינוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיילוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. נִתְגָּֽרְשׁוּ וְלֹא הִימֶּינּוּ. וְדִכְוָותָהּ מֵיאֵינוּ הִימֶּינּוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא כֵן. אִם מֵיאֵינוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ בְחַיֵי הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת.

Traduction

R. Yohanan dit (45)Cf. ci-après, (13, 1) ( 136b).: une mineure peut refuser le beau-frère (si même elle n'avait pas refusé le mari défunt) de façon à se dégager ainsi de l'alliance qui lui incombe par relation avec le défunt, puis (comme conséquence) mettre l'adjointe dans l'état libre d'épouser le père de ladite veuve, ou rendre à une belle-fille la faculté d'épouser un beau-père. Rav et R. Simon b. Lakish disent tous deux que ce refus ne peut pas avoir lieu, et (par suite) lesdites conséquences pour l'adjointe ou la belle-fille n'auront pas non plus lieu d'être. Est-ce à dire que Rav et R. Simon b. Lakish suivent l'avis de l'école de Shammaï, qui permet seulement à une mineure de refuser le mari (non le beau-frère par lévirat)? -Non, la discussion porte sur un autre point; car, lorsque la mineure a dit au mari: '' Je ne veux ni de ton mariage ni de celui de tes frères '', tous s'accordent à reconnaître qu'à la mort du mari, toute parenté d'alliance se trouve supprimée (avec les conséquences qui en résultent); mais il y a désaccord lorsque cette femme a déclaré (vaguement) ne pas vouloir du mariage: R. Yohanan est d'avis qu'elle doit avoir déclaré formellement ne vouloir épouser ni le premier mari, ni ses frères (pour être dégagée de tout lien en devenant veuve); selon Rav et R. Simon b. Lakish, au contraire, elle a repoussé le mari seul par son refus, mais elle n'a pas refusé le beau-frère (elle reste donc engagée par le lévirat envers lui). Est-ce que notre Mishna ne contredit pas l'avis de R. Yohanan? Il y est dit: '' Si une femme de l'une des quinze classes meurt avant son mari, ou le refuse lors de sa majorité, ou si elle a été répudiée, ou a été reconnue stérile, les adjointes sont admises à bénéficier du lévirat. '' Or, comme le refus est l'équivalent de la répudiation, et que celle-ci a forcément lieu vis à vis du mari, le refus ne s'adresse-t-il pas au même? Et de même R. Hiya n'a-t-il pas enseigné explicitement si le refus ou la répudiation ont eu lieu, dès le vivant du mari les femmes adjointes deviennent (de ce fait) libres à l'avenir; mais, après la mort du mari (au cas où le refus possible n'a pas été exprimé), les adjointes procèdent au déchaussement, mais n'épousent pas le beau-frère?

Pnei Moshe non traduit

גמ'. ר' יוחנן אמר כו' הך סוגיא גרסינן לקמן ריש פ' ב''ש ושם הגי' עיקר עם מה שהגהתי מכאן מריש הסוגי':

ממאנת היא ביבם. אם לא מיאנה בבעלה יכולה עדיין למאן ביבם לעקור הזיקה ולהתיר הצרה דלמפרע לאו צרת ערוה היא:

וכלה לחמי'. אממאנת נכרית קאי דמותרת לאביו כשתמאן ביבם:

אינה ממאנת. ולקמי' מפרש במאי פליגי:

כב''ש. דאמר לקמן ריש פ' י''ג דממאנת בבעל ולא ביבם ורב ור''ל דלא כב''ה בתמי':

ומשני דהכא במילתא אחריתא פליגי וכ''ע אליבא דב''ה כדמפרש ואזיל דמה אנן קיימין פלוגתייהו אם באומרת כו' כל עמא מודיי שהיא עוקרת גרסינן דהא אומרת ולא בנישואי אחיך ועוקרת הזיקה והיינו כעולא דאמר בבבלי ק''ז דממאנת ביבם לב''ה ואפי' לא עשה בה מאמר אלא אף לזיקתו:

אלא כן אנן קיימין. פלוגתייהו באומרת אי איפשי גרסינן דאומרת סתם אי איפשי בנישואין:

דר''י אמר כאומרת כו'. דמסתמא אמדינין דעתה שנתכוונה ג''כ לעקור זיקתה מנישואי אחיו שמת. ורב ור''ל סברי דכאומרת אי איפשי בנישואיך לבד אבל בנישואי אחיך רוצה אני. כלומר אם הי' קיים הייתי רוצה בנישואיו וזיקתה קיימת:

מתני' פליגא כו'. וקתני מיאנו דומי' דנתגרשו:

נתגרשו ולא הימנו. בתמי' דע''כ דהימנו ודכוות' מיאנו הימנו אבל לא ביבם וקשי' לר''י:

תני ר''ח כן גרסי'. בתוספת' ריש פ' א' דתני נמי הכי דדוקא אם מיאנו בחיי הבעל כו' וזה הכל מהקושי' דאלמא אינה יכולה לעקור זיקתו:

אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתָּנְיָת. תִּיפְתָּר שֶׁמֵּתוּ וְלֹא מֵיאֵנוּ. דְּמַתְנִיתָא. כָּל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵינָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. כֵּן מַתְנִיתָא. כָּל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵנָה וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. אֲפִילוּ תֵימַר בְּקַייֶמֶת. תִּיפְתָּר שֶׁאֵין שָׁם יָבָם אַחֵר אֶלָּא אָבִיהָ.

Traduction

R. Judan, père de R. Mathnia (46)Toutes les éditions du Talmud de Jérusalem, depuis la première (Venise, 1523) jusqu'à la dernière (Jitomir, 1867), ont ici le mot Mathnitha (enseignement ou Mischna), par prolongement (erroné) du mot Mathni, que restitue avec raison l'édition de Krotoschin (1865)., répond que l'on peut expliquer l'opinion de R. Hiya dans l'hypothèse où par suite de la mort de la femme (après celle du mari) le refus n'a pas eu lieu. Or, une Mishna dit (ci-après, § 4): '' Si une fille mineure, malgré la faculté qu'elle en avait, n'a pas refusé son fiancé, l'adjointe ne devient libre (au décès de cet homme) qu'en opérant le déchaussement du beau-frère, mais elle ne pourra pas l'épouser ''; et il faut entendre par cette faculté de refuser dont la femme n'a pas usé, le cas de décès; c'est en ce cas que l'adjointe procède au déchaussement, mais n'épouse pas. R. Abba Maré dit: il peut même s'agir du cas où la femme vit, seulement elle se trouve n'avoir pas d'autre beau-frère que son père (cette cause de dispense rejaillit sur l'adjointe).

Pnei Moshe non traduit

ומשני ר' יודן מתני' תיפתר בשמתו ולא מיאנו:

דמתני' אמרה גרסינן:

כל כו'. כלומר האי ולא מיאנה מפרשינן שמתה אבל אם היא קיימת יכולה למאן השתא:

אפי' תימר בקיימת. ולא קשיא על ר''י דמיירי שאין שם יבם אלא אביה ומש''ה צרת' לא מתייבמת משום דבשעת נפילה נראית כצרת בתו וכדרמי בר יחזקאל בבלי י''ג:

רִבִּי יוֹנָה אָמַר. בִּלְבַד מִן הָאֵירוּסִין. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אַף מִן הַנִּישּׂוּאִין. בְּמַחֲזֵירָה תִנְיָנָא חָזַר בּוֹ רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִּינְחָס. לֹא כֵן אִלְּפָן רִבִּי. מִן הַנִּישּׂוּאִין. אָמַר לֵיהּ. וְהִיא קְבוּעָה גַּבָּךְ כְּמַסְמֵרָא.

Traduction

R. Yona dit: l'opinion de notre Mishna au sujet de la femme reconnue stérile est applicable au cas où il y a eu seulement des fiançailles (suivies de la mort du frère, et alors l'adjointe est libre). R. Yossa dit: la Mishna admet ce cas même s'il y a eu mariage effectif (suivi de décès du mari). Dans un seconde conférence sur cette question (lorsqu'on revint à ce sujet), R. Yossa renonça à son avis. -Mais, lui dit R. Pinhas, ne nous as-tu pas enseigné, notre maître, qu'il en est ainsi même si le mariage a eu lieu? Je vois avec plaisir, répondit R. Yossa, que mon avis est fixé dans ta tête comme un clou (mais j'y renonce).

Pnei Moshe non traduit

בלבד מן האירוסין. לאו אמיאון קאי דהא פלוגתא דב''ש וב''ה היא לקמן פ' י''ג אלא אאיילונית קאי. וה''פ דר' יונה קאמר דדוקא שנמצאו איילונית מן האירוסין כלומר שמת אחיו קודם שנשאה דאיכא למימר שלא הכיר בה שהיא איילוני' והוי מקח טעות והילכך צרתה מותרת אבל אם נשאה אמרינן דמסתמא הכיר בה כדאמרי' בכתובו' חזקה אין אדם שותה בכוס אא''כ בודקו ונתרצה בה והרי היא אשתו וצרת' אסורה וכרב אסי לעיל בהא דמוקי למתני' בשלא הכיר בה:

אף מן הנישואין. והכיר בה אפ''ה צרתה מותרת כדמפרש לקמן:

במחזירה תנינה. כלומר במהדורא בתרא של רבי יוסי חזר מדבריו:

לא כן למדנו רבינו. דאפי' מן הנישואין:

והיא כו'. יתד היא שלא תמוט בתמי':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source